אם עוד לא עשיתם את זה, קראו את הכתבה הראשונה והשנייה בסדרה.

בנגקוק היא עיר ענקית ומדהימה (וכנראה בגלל זה לא מעט אנשים בוחרים לעבור לגור בה), אבל גם אחת הפקוקות והצפופות באסיה. אם אתם מתכננים לעבור לגור בבנגקוק לצרכי עבודה (וגם אם לפרישה או לחופשה ארוכה), כנראה שתתניידו בעיר לא מעט. שווה לדעת כבר מעכשיו מה האפשרויות הטובות ביותר לכל מצב, כיצד אפשר לחסוך על נסיעות ומה צפוי להשתנות בעתיד.

הרכבת התחתית והעילית

בבנגקוק פועלות שתי רכבות – עילית (BTS) ותחתית (MRT), ולכל אחת מהן שני קווים ארוכים (ועוד Airport Link שמחבר את הרכבת העילית לשדה התעופה). יחד, שתי הרכבות עושות עבודה טובה בכיסוי כל מרכז בנגקוק, אך הן לא יעזרו לכם להגיע לחלקים הקיצוניים יותר של העיר. אם עיקר הנסיעות שלכם עתידות להיות במרכז, זו האפשרות הטובה ביותר. במיוחד בהתחשב בעובדה שעד סוף 2018 הרכבת העילית צפויה להתרחב אל העומק המערבי של העיר.
כרגע אין עוד כרטיס אוניברסלי לתחבורה הציבורית (בדומה לרב-קו בארץ). התכנון היה להשיק אחד עוד בשנת 2016, אבל התכניות האלו נדחו אל אמצע-סוף 2018. בינתיים, לכל רכבת יש מנגנון משלה. עבור הרכבת העילית (BTS) אפשר לקנות כרטיסים רק באמצעות מטבעות. אם אתם מתכננים נסיעות רבות, קנו כרטיס Rabbit. הוא מאפשר לטעון ערך צבור לצד חוזה ל-30 ימים עם 15, 25, 40 או 50 נסיעות שלהן תוקף של חודש. המחיר זול משמעותית וקל להשתמש ולטעון את הכרטיס. עבור ה-MRT ניתן לקנות כרטיס עם ערך צבור, שמנכה מעצמו את הערך על פי אורך הנסיעות שלכם.

הפלגה לרוחב הצ'או פראיה

כדי לדלג על כל הפקקים ולהגיע מיד לאן שאתם צריכים, הסירות שחוצות את הנהר הן הפתרון המושלם. אמנם הן מחברות בין 12 תחנות בלבד, אך אלו תחנות מרכזיות, אחת מהן מתחברת ל-BTS (תחנת Saphan Taxin), הן מחברות בקלות בין מתחם הקניות הענק והמרכזי לבין העיר הישנה, ומחיר נסיעה נע בין 10 ל-20 באט בלבד. שימו לב לא להתבלבל עם סירות המיועדות לתיירים שיגבו מכם מאות באטים על הפלגה. אתם מחפשים סירה צנועה עם הרבה מקומיים עליה.

מוניות

החוק בתאילנד קובע שנהגי מוניות חייבים להפעיל מונה ברגע שאתם נכנסים למונית. בפועל, המציאות שונה מאוד. לרוב, נהגים יקבעו מחיר מראש לפי המרחק, מצב הפקקים או שעת היום. מומלץ להתעקש על מונה, במיוחד כשאתם יודעים שאתם לא בשעות העומס ואין סיבה למחיר גבוה. אם החלטתם לקחת מונית, נסו לתפוס אחת נוסעת, ולא לגשת לאחת שחונה מול מלון, מקדש או קניון (בכלל, מקומות עמוסי תיירים עולים יותר בכמעט כל היבט). כל מונית שמפעילה מונה, גובה 35 באט מהכניסה שלכם עבור שני הקילומטרים הראשונים (לא כולל זמן עצירה).

אפליקציות מוניות

בדומה לישראל, גם בתאילנד קמה מהומה סביב הכניסה של אובר (Uber) לשוק המוניות. לכן, באופן רשמי התוכנה לא מאושרת לשימוש. בפועל, שוב, המציאות קצת שונה, וברוב חלקי העיר תוכלו למצוא אובר בקלות ובמחיר טוב יותר ממונית רגילה. גם האפליקציה לזימון מוניות Grab פעילה בבנגקוק, והיא מוסיפה רק 25 באט למחיר הנסיעה שלכם. שימו לב שזה המצב כיום, וסביר להניח שרגולציות ישתנו בעתיד.

מוניות אופנוע

אנחנו מבינים שזו לא התחושה הכי בטוחה בעולם, אבל מוניות האופנוע זולות מאוד וגם מהירות ביותר. הן מזגזגות מעבר לפקקים וחוסכות מכם הליכות ארוכות. הן אמנם לא מתאימות לנסיעות למרחקים ארוכים, אבל אם אתם רוצים לחסוך חצי שעת הליכה בשמש, זו אפשרות מעולה כדי להגיע לתחנה הבאה שלכם ביותר במהירות.

טוק-טוק

נראה שאי אפשר להגיע לבנגקוק בלי לנסוע לפחות פעם אחת בטוק-טוק. אבל אם עברתם את הנסיעה התיירותית הראשונה שלכם, ההמלצה שלנו היא להימנע. המחיר גבוה ממונית, הטוק-טוק רועש, אינו ממוזג ולא יגן עליכם או יתחיל מבול. פשוט כנסו למונית ותיהנו מהמזגן.

אוטובוסים

פתרון מעולה, אם אתם לא בשעות העומס. אוטובוסים הם זולים ומהירים, אך בתחילת ובסוף יום העבודה הם צפופים מאוד ועומדים בפקקים בדיוק כמו כולם. כדי לנווט בקלות בעזרת אוטובוסים, אנחנו ממליצים להשתמש ב-Google Maps שיחבר בין קווי האוטובוס לרכבות בקלות וגם יגיד לכם מתי לרדת ומתי האוטובוס הבא יגיע.

דברו איתנו