אתם צריכים משהו כמו יומיים-שלושה כדי לכסות כמו שצריך את צ'יאנג מאי, בירת צפון-תאילנד ואחת הערים המיוחדות והמומלצות שבה. ממנה, תוכלו להמשיך לפאי, לצ'יאנג ראי, למסלול אופנועים באזור או לטוס ישירות לאיים בדרום או לבנגקוק. אבל לפני כל התכניות העתידיות האלו, בואו נוודא שאתם רואים את כל מה שיש לראות בעיר.
- מקדש דוי סוטפ
למעשה, "דוי" הוא הר, והמקדש נקרא וואט פרה ת'אט דוי סוטפ (המקדש שעל הר סוטפ). אפשר לראות את הפגודה הזהובה מנצנצת מפסגת ההר מכמעט כל מקום בעיר. אל בסיס המקדש תגיעו בנסיעה לא קצרה במונית (הנסיעה פתלתלה מאוד, ואם אתם רגישים – כדאי להצטייד בכדור נוגד בחילות), או שתוכלו לעלות עם אופניים שכורים, אם רמת הכושר שלכם מאתגרת את לאנס ארמסטרונג. משם, תטפסו כמה מאות מדרגות שיש כדי להגיע לפסגת ההר ואל המקדש, שמעוצב בסגנון לאנה (התרבות הצפון-תאילנדית). חקרו את המקדש הגדול ובמיוחד את ציורי הקיר, שמספרים את כל סיפור המיתולוגיה התאילנדית בציור אחד מתמשך.
"אל תפספסו את בר הדראג שמציע מדי ערב בעשר מופע דראג מושקע תמורת מחיר כניסה של שתי בירות"
- מקדשי העיר העתיקה
זה אמנם נשמע כמו ביקור חובה בירושלים, אבל גם לצ'יאנג מאי יש עיר עתיקה! היא נמצאת במרכז העיר החדשה, מוקפת חומות מתפוררות שמזכירות את ההיסטוריה שלה. במסגרת החומות, תראו מקדשים עתיקים רבים, חלקם שופצו והם פעילים היום. הם מזכירים בעיצובם את מה שניתן לראות באנגקור וואט בקמבודיה. על הדרך, תחוו את התחושה הייחודית, הרגועה והאיטית ששולטת ברחובות הפנימיים. קחו שלוש-ארבע שעות כדי לכסות את כל האזור.
- שוק הלילה
שוק הלילה של צ'יאנג מאי (שנקרא כאן ה-Night Bazaar) פועל כל יום מאזור שש בערב ועד 11 בלילה. קשה להגדיר את גבולות הגזרה של השוק, כי הוא מתפזר ומתרחב כל הזמן. אבל אם תשאלו במלון או כל נהג סונגטאו (הגרסה המקומית לטוק-טוק – מונית קיבוצית אדומה וארוכה) – כבר יכווינו אתכם בכיוון הנכון. השוק הרבה פחות רועש מאחרים הדומים לו. הרחובות החיצוניים מציגים את המרכולת המוכרת שבטח כבר ראיתם בשווקים אחרים, ואם תיכנסו לרחבה המרכזית, תוכלו לשבת בבארים הרבים, שרובם מציעים ערבי במה פתוחה או מוזיקה חיה. אל תפספסו את בר הדראג שמציע מדי ערב בעשר מופע דראג מושקע תמורת מחיר כניסה של שתי בירות (200 באט).
- ספארי לילה
גן החיות של צ'יאנג מאי מוכר בתור אחד הגדולים, המגוונים וההומניים בדרום-מזרח אסיה. מלבד הביקור הסטנדרטי בשעות היום, מומלץ מאוד להזמין מראש (ואף הרבה מראש) סיור לילה. הסיורים נערכים ברגל וגם ברכב פתוח, ועוברים בשטחי הספארי, בשטחי המחיה של היגוארים והטורפים. תוכלו להאכיל חיות מקרוב ולקבל פרספקטיבה שונה ומיוחדת על החיים בג'ונגל כשהיום שלנו נגמר והיום של הטורפים מתחיל. הסיור לא יקר, ומומלץ מאוד, במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים.
- פסגת דוי אינתון
אז כאמור "דוי", זה הר, והפסגה של דוי אינתנון היא הגבוהה ביותר בתאילנד – 2,565 מטרים מעל פני הים. הפארק כולו הוא בגדר ביקור חובה עבור כל מי שהגיע לצפון כדי להתאחד עם הטבע הפראי של תאילנד. מחכים לכם כאן אלפי סוגים של צמחים, עצים, חיות בר, ציפורים ואפילו מקדשים ואזורים מלאכותיים. רוב המינים והזנים בפארק קיימים בדוי אינתנון בלבד. טיפוס לפסגה הוא מומלץ אבל קשה מאוד. נסיעה ברכב עשויה להיות הפתרון המתאים עבור רוב המטיילים.
- התנדבו עם פילים
מקלטי הפילים הם טרנד חיובי שתופס תאוצה בכל תאילנד, וראשיתו הייתה בצ'יאנג מאי. המקלטים מקבלים פילים שעברו התעללות, שנפצעו בשבי או בטבע, מטפלים בהם ודואגים לרווחתם, לעתים עד יומם האחרון. רוב החוות מקבלות מתנדבים על בסיס יומיומי (בין אם ליום אחד, יומיים עם לינה או חודש התנדבות שלם). שימו לב שהגיוני ואף נפוץ לבקש מכם תשלום עבור ה"התנדבות" הזו. הכסף עוזר למקום להמשיך להתקיים, ובסופו של דבר, בעלי המקום והעובדים הקבועים שבו עושים את רוב העבודה, בזמן שאתם תגיעו ליום אחד כדי לרחוץ את הפיל שלכם, להאכיל אותו ולתת לו את התרופות שלו.
- סעו לכפר מלאכת היד
הכפר הקטן Bo Sang מוכר בזכות מלאכות היד הרבות שהוא מציע לתיירים (ולסוחרים בכל רחבי תאילנד). למשל, המטריות הדקיקות והצבעוניות שמיוצרות בו (ונצבעות אחת-אחת בעבודת יד), הפכו ממש לסמלה של צ'יאנג מאי. הכפר הוא מקום מעניין ומיוחד לבקר בו, ומלבד המטריות שתוכלו לקנות ולתרום לרווחת הכפר, תוכלו להתנסות בהכנתן ולהכיר מקרוב את המקומיים.
- בקרו במוזיאון תרבות הלאנה
בשביל מי שרוצה להבין יותר לעומק את ההיסטוריה התרבותית של צ'יאנג מאי וצפון תאילנד, מומלץ להקדיש כמה שעות לביקור במוזיאון היפהפה הזה. הוא ממוקם במרכז העיר העתיקה, בבניין עתיק ששופץ ונראה כאילו נלקח מלב פריז המודרנית. אין מה לדאוג, בניגוד למקומות אחרים בתאילנד, כל המידע מוצג כאן גם באנגלית רהוטה וברורה.
