קשה להתעלם מכמות השדים והמלאכים שמכסה כמעט הכל בתאילנד – ארמונות, מקדשים, מסמכים רשמיים ושלטים ממשלתיים. המקור של כולם הוא במיתולוגיה התאילנדית, שבתורה עובדה מתוך המיתולוגיה ההודית (הראמאיאנה). בקווים כלליים (ולא בשונה מאוד ממלחמת הכוכבים), מדובר על מלחמה בין הטוב לרע, כאשר הטוב מנצח ושולט באומה התאילנדית בהשגחת מלאכים לעולמי עולמים. אבל בסיפור הפשוט הזה יש הרבה פרטים קטנים שהופכים אותו למקור השראה לסיפורים רבים שבאו אחריו, וגם למסורות תאילנדיות ארוכות שנים.
ראמה מגיע לעצור את השדים
גיבור הסיפור הוא ראמה (על שמו גם מכונים מלכי תאילנד עד היום, לצד שמם האמתי. המלך הנוכחי הוא ראמה העשירי). בסיפור, ראמה הוא התגלמות הטוב והיכולת, מלך מושלם השולט לא עוררין. מולו קם טוסאקאן, מלך השדים. אחרי שמלך השדים חוטף את המלכה, מתחיל מסעו של ראמה כדי להשיב אותו אליו ואת השלום לממלכה. לעומת סיפורים מיתולוגיים אחרים מרחבי העולם, הסיפור לא מתרחש לפני עשרות אלפי שנים, אלא במאה ה-15, אחרי שהתאילנדים כבשו את אנגקור.
מלך השדים נראה מאוד מבסוט מהתקדמות המלחמה
את סיפור הראמאקיאן מספרים בבתי ספר בתאילנד, בציורי קיר, באמצעות פסלים וגם דרך תיאטרון מסורתי. בכל האמצעים האלו, הדמויות מוצגות באמצעות אותם מאפיינים חוזרים, ארכיטיפיים, שמייצגים היבטים שונים בנפש האדם – ומציגים את המלחמה הפנימית המתחוללת בו במאבק להיות אדם טוב. ראמה מיוצג בפנים ירוקות כמו אזמרגד, ותפקידו לנצח את השדים שמאיימים על הממלכה התאילנדית (ובמקור – הממלכה ההודית). סיטא היא אהובתו של ראמה, שנחטפת על ידי מלך השדים. פרצופה הוא של אישה. לאקשמן הוא אחיו הצעיר של ראמה. תזהו אותו לפי הזהב בו משתמשים כדי לצייר אותו. הוא מלווה את ראמה לאורך הסיפור בנאמנות. האנומן הוא קוף לבן, בנו של אל הרוח, ערמומי ומצחיק, ונאמן לראמה. טוסאקאן הוא מלך השדים, פניו לרוב מצוירות באדום, למרות שהתיאור שלו אומר כי יש לו "עשרה ראשים ועשר זרועות".
הבחור הזה נראה לכם מוכר? לא סתם
אז מה קורה בסיפור?
הסיפור מתחיל כשראמה אינו מלך תאילנד, הוא יורש העצר, אבל נשלח לגלות של 14 שנים על ידי אמו החורגת (שכנראה הייתה מרושעת). אשתו סיטא ואחיו לאקשמן עוקבים אחריו אל היער שבו נגזר עליו לבלות את שנותיו. שם, מופיע טוסאקאן, מלך השדים (שמציין שהוא מגיע מסרי-לנקה). הוא חוטף את סיטא ולוקח אותה אל האי המלכותי שלו בעננים, שם הוא מקווה להינשא לה. כדי לעצור אותו, האנומן הקוף מציע את שירותיו לראמה. ראמה והאנומן מרשימים בכוחם שני מלכי קופים אגדיים – סוקריפ וצ'ומפופאן, שכל אחד מהם תורם את צבאו האדיר למלחמה. צבאות הקופים בונים דרך מאבנים שעוברת דרך הים, ומטילים מצור על ממלכתו של מלך השדים. כאן, הסיפור מתאר בפירוט את הניצחונות הרבים של צבאו של ראמה את צבאות השדים. בסופו של דבר, ראמה בעצמו מביס את טוסאקאן והורג אותו. ראמה משחרר את סיטא, וביחד הם חוזרים לאיותאיה להקים את הממלכה החדשה.
"גם הלוחמים של ראמה וגם השדים, רצו לשמור על הממלכה התאילנדית, כל אחד בדרכו שלו"
בשונה מסיפורים מיתולוגיים אחרים, שווה לציין כי גם "הרעים" בסיפור, הם לא כל כך רעים. כל תאילנדי שמכיר את הסיפור מימי בית הספר יוכל לספר לכם שגם הלוחמים של ראמה וגם השדים, רצו לשמור על הממלכה התאילנדית, כל אחד בדרכו שלו. דבר נוסף שמעניין לשים אליו לב, הוא שהדמויות הרבות בסיפור הן על פי רוב נזילות מבחינה מגדרית, מה שאיפשר פתיחות גדולה מאוד ביחס של העם התאילנדי לנושאי מגדר שונים. עצם העובדה שריקודים מסורתיים נערכים על ידי גברים ונשים וכוללים תחפושות ואיפור נשי, הפכו את הנושא לברור מאליו ולמתיר בהרבה ממדינות אסייתיות אחרות. היום, תוכלו לראות את הסיפור בתיאטרון מסורתי ברחבי תאילנד. זה לא תיאטרון כפי שאתם רגילים לראות. אין בו מילים והוא מובל על ידי מוזיקה ותנועה. כל שחקן מגלם את אחת הדמויות הראשיות מהסיפור, וכל דמות יכולה לעשות אחת משש מחוות (פוחד, שמח, עצוב, מתבייש וכו'), שנראית שונה עבור כל אחת.
הראמאקיאן בהצגת תיאטרון מסורתי – קון (Khon)
אם תקפצו בטיול שלכם אל מקדש בודהה האזמרגד (שנחשב לפסל החשוב ביותר של בודהה בעולם), תוכלו לראות בציור הקיר שמקיף את הצד הפנימי של המקדש את כל הסיפור, בציור עצום ומפורט שכולל כל מאורע וקרב בראמאקיאן.