כנראה שלא שמעתם על קאלאסין (Kalasin) שבצפון מזרח תאילנד. אבל במחוז הזה תוכלו למצוא לא רק תרבות יוצאת דופן ואותנטיות מדהימה, אלא גם אטרקציות מרתקות שלא יביישו את הערים הגדולות, במיוחד אם היסטוריה וארכיאולוגיה נמצאים בתחומי העניין שלכם. קאלאסין מוכרת בתאילנד בעיקר בזכות האוצרות הארכיאולוגיים שבה, כולל ריכוז המאובנים הגדול בתאילנד. למעשה, הסלוגן הרשמי של העיר הוא "עיר עתיקה, מוזיקת פולק, תרבות תאילנדית, משי, נהר לאם פאו ודינוזאורים בני מיליון שנים". זה נשמע טוב יותר בתאי… הנה הדברים שצריכים להיכנס לרשימת היעדים שלכם אם בחרתם לבקר בקלקאסין:
מוזיאון הדינוזאורים סירינדהורן (Sirindhorn)
זהו מוזיאון המאובנים הראשון בעיר, והוא נבנה בעקבות גילויים של מאובנים באזור שהיום נחשב לביתם הקדום של אוכלי עשב עתיקים. במוזיאון ישנם שמונה אזורים שונים, שמציגים את ראשית כדור הארץ, היקום והאנושות. במוזיאון תוכלו לראות את שלדיהם של שני דינוזאורים שהתגלו לראשונה בתאילנד: פוויאנגוזאורוס סירינדהורנאה, ו-פסיטאקוזאורוס סטאריארקי. כמובן שתמצאו כאן גם שלדים בגודל מקורי של הטירנוזאורוס רקס המאיים ושל מינים מוכרים יותר אחרים.
פארק פו פאאק (Phu Faek)
הנוף שתראו בפארק הזה לא דומה להרבה מקומות אחרים בתאילנד. אפילו הצמחייה פה מזכירה זמן קדום, ומתאפיינת בעצים עצומים וצמחים משונים עם עלים ענקיים. בפארק תוכלו לראות גם עקבות דינוזאורים, לכן לפעמים הוא נקרא גם "פארק היורה". כיום, רק ארבע טביעות רגל בולטות השתמרו בפארק, של דינוזאורים טורפים שחיו בפארק לפני 140 מיליון שנה.
מואנג פא דאאט סונג יאנג (Mueang Fa Daet Song Yang)
מאמינים כי העיר הקטנה והעתיקה הזו הייתה יישוב גדול ומשגשג בין המאה השמינית לעשירית. כל העיר מתפרשת על פני 5 קילומטרים בלבד, אבל ההליכה בה תחזיר אתכם אל העבר. התחושה היא של התהלכות בתוך אתר עתיקות מודרני.
קבוצת האריגה Ban Phon Phrae Wa
אחד הדברים הנוספים שבהם קאלאסין מוכרת (אם אתם זוכרים מהסלוגן הקליט), הוא המשי. הוא נארג בטכניקה מסורתית על ידי מיעוט תאילנדי בשם פו תאי (Phu Thai). הוא מגיע בוורוד, אדום, סגול, כחול וירוק, בעל גוון מבריק ומהמם. המשי המקומי נחשב לנדיר ויוצא דופן באיכותו, וזכה לתשבוחות ואימוץ של המלכה סיריקיט. בכפר של קבוצת האריגה תוכלו לראות את תהליך היצירה וגם לקנות מהמשי המשובח.
כפר Ban Khok Kong Phu Thai
אם תרבות הפו תאי מעניינת אתכם, כדאי שתמשיכו אל הכפר הזה, שמתפקד בתור כפר לימודי שמשמר את מורשת הפו תאי. תוכלו לראות שם כיצד מכינים יצירות מקומיות ומסורתיות, וגם לצפות במופעי ריקוד, שירה ונגינה אותנטיים.
פסטיבלים
אם תגיעו לעיר באזור חודש פברואר, תוכלו לראות בה את חגיגות פסטיבל ה"מאקה בוצ'ה" (Makha Bucha). החגיגות נמשכות לאורך עשרה ימים שלמים, ומורכבות בעיקר מתהלוכות של אלפי רקדנים ורקדניות, והרבה מאוד דגלים ענקיים. בשנה שעברה למשל, טקס הפתיחה היה מורכב מ-2563 רקדנים שהדליקות עשרת אלפים נרות לכבוד הבודהה.
בסביבות חודש מאי, נערך במחוז פסטיבל Ban Fai Talai כדי לחגוג את תחילת העונה הגשומה. הפסטיבל הזה מוכר ברחבי תאילנד, בגלל שבמהלכו משוגרים לאוויר מאות זיקוקי דינור שמורכבים על גבי מבנים ענקיים שבונים הילדים והמבוגרים ביחד. על פי המסורת, הזיקוקים משוגרים כדי להזכיר למלך השמיים, פאיאה תא'אן, את הבטחתו לבודהה להוריד גשמים רבים. זו חגיגה גדולה של זיקוקים, גשם והרבה מאוד בוץ.
איך מגיעים?
הדרך הזולה יותר (אבל לא הנוחה ביותר, יש לציין), היא באוטובוס. מתחנת Mo Chit שבבנגקוק, ישנם אוטובוסים ממוזגים ולא מפוארים במיוחד שיוצאים פעם ביום אל קאלאסין. שעות מדויקות ניתן למצוא בתחנה, כיוון שהן משתנות כל מספר שבועות. אפשר גם לתפוס רכבת מבנגקוק אל Khon Kaen, ומשם לעלות על אוטובוס (ל-75 הקילומטרים הנותרים) אל קאלאסין. הרכבות מהירות בהרבה וגם מאוד נוחות. האפשרות המהירה ביותר (אבל גם היקרה ביותר) היא טיסה (אל Khon Kaen, Udon Thani או Sakon Nakhon), ומשם לתפוס אוטובוס. הטיסות יוצאות מדי יום, והנסיעה באוטובוס לא מאוד ארוכה לאחר מכן, כך שכדאי לבדוק מה הטיסה הזולה ביותר ולבחור בה. אם אתם מתניידים ברכב פרטי, תצטרכו לנסוע 520 קילומטרים מבנגקוק, על הכביש המהיר מספר 2. זו נסיעה ארוכה אבל לא מסוכנת או מסובכת. כמובן שמומלץ להיעזר בתוכנת ניווט.