כשהם חוזרים לארץ, ישראלים נוטים לתאר את התאילנדים בתור חייכנים, נעימים, מנומסים, סבלניים ושאר שמות תואר שלא נפוץ לשמוע מישראלים (או על ישראלים, לצורך העניין). המקור של רוב התכונות האלו נשען על מקורות תרבותיים עתיקים. חלקם מגיעים מהמיתולוגיה התאילנדית שנוכחת בכל מקום בממלכה (ותוכלו לקרוא עליה יותר כאן), חלקם השתרשו עם השנים והפכו להיות מאפיין של אומה שלמה. אז מה גורם לתאילנדים להיות כל כך שונים מאיתנו?
שומרים על פנים
לשמור על פנים (To save face) הוא ביטוי שעובד טוב יותר באנגלית, אבל הוא נכון גם לגבי התאילנדים. לא יהיה נכון לתרגם אותו בתור "לשמור על כבוד", כי גם ישראלים אוהבים לשמור על הכבוד שלהם מול זרים, וזה לא מוביל אותנו להיות העם הכי נימוסי וחייכן בעולם. לשמור על פנים בתאילנד מתייחס לשמירה על התדמית שלך מול עצמך, דרך היחס שלך לסביבה והיחס שלה אליך. המוסכמה הזו, שיש לשמור על פנים בכל מצב ומול כל אדם, יוצרת אי הבנות רבות בין תיירים לבין התאילנדים. למשל, העברת ביקורת, גם אם היא בונה ונעשית בקור רוח, לא יכולה להיעשות מול אנשים אחרים, כיוון שהאדם שמקבל את הביקורת מאבד פנים מולם. כך, אם תגידו למוכר בשוק שהמחירים שלו יקרים, שהוא מרמה אתכם, שראיתם את זה בזול יותר בדוכן אחר (גם אם זה רק חלק משיטות המיקוח המהפכניות שלכם), אתם עולים לו בכבוד. יותר מזה, הוא לא יוכל להתווכח איתכם, או חלילה לצעוק אם הוא נפגע, כי להרים את הקול או לריב בפומבי הן הדרכים המהירות ביותר לאבד פנים במהירות.
בנוסף, אם יוצא לכם לאכול בחברת תאילנדים, ואחד מהם מבקש לשלם את החשבון של כולם, ותרו מראש על המשחק של "לא, אני אשלם" או "לא, בוא נתחלק, זה בסדר". לשלם על כולם היא דרך "לצבור" פנים מול החברה. יותר מזה, אם בתמורה להצעה, תציעו אתם לשלם על כולם, הדבר ייראה גס רוח מאוד. מכירים את "עצי הכסף" שמפוזרים בכניסה למבנים ובתי מגורים בתאילנד? (פסלון קטן של עץ ששטרות מודבקים אליו בתור עלים). הפסלים האלו ניתנים במתנה לאנשים או למקדשים במהלך טקסים וחגים מסוימים. מכיוון שכולם יכולים לראות את צבע השטרות על העץ (ומכאן להעריך את עושרו ונדיבותו של מי שנתן אותו), הם נחשבים לדרך נוספת לקבל את הערכת הסביבה. להתנהגות הזו יש גם, מן הסתם, חסרונות – לתאילנדים יש את אחד מיחסי החוב לעומת תוצר הגדולים ביותר בעולם, כיוון שכל עובד ממוצע מרגיש מחויב לקנות בית, רכב, טלפון ולהראות נדיבות בכמה שיותר הזדמנויות.
"בדיוק כמו בצבא, ותק הוא הכל. כששני אנשים נפגשים, הצעיר יברך לשלום את המבוגר ראשון, ובאופן ההולם אותו, והמילים שהוא יבחר יתאימו לאדם שעומד מולו"
שכח מזה
היבט נוסף של הלך הרוח התאילנדי מתבטא במשפט שיכול להיות שכבר שמעתם בעבר: מאיי פן ראי (Mai Pen Rai) – זו לא בעיה, שכח מזה. זה לא רק ביטוי, אלא אופן התנהגות. יש מי שיקרא לזה "זן", יש שיקראו לזה "צ'יל". יש מי שיקראו לזה "הסיבה שהמופע מתחיל בעשר דקות איחור וזה לא קריטי לאף אחד". מצד אחד, התחושה הזו היא מה שהרבה אנשים למדו לאהוב במזרח – זרימה וצ'יל אאוט שמרככים את החיים המערביים המהירים והתובעניים. מצד שני, מבחינת התאילנדים, הלך הרוח הזה גורר פעמים רבות עיכובים משמעותיים בפיתוח ערים, במאבק בזיהום האוויר ובצפיפות בכבישים ואפילו בתאונות דרכים. בעיות רבות היו יכולות להיפתר, או שמצבן יכול היה להשתפר משמעותית, אם הגישה הייתה מעט פחות סלחנית.
אפילו המיתולוגיה מבינה שצריך לקחת את החיים בצ'יל
כבוד למבוגרים
כנראה ששמתם לב שיש הבדל בין איך שהתאילנדים מתייחסים לשווים להם, לבין מבוגרים, נזירים ואפילו תיירים. למעמד יש תפקיד גדול בהתנהגות החברתית (ואפילו בשימוש בשפה). בדיוק כמו בצבא, ותק הוא הכל. כששני אנשים נפגשים, הצעיר יברך לשלום את המבוגר ראשון, ובאופן ההולם אותו. המילים שהוא יבחר יתאימו לאדם שעומד מולו (אח גדול, אמא, סבתא, סבא). המילים האלו לא מתייחסות בהכרח לאבא או לאח, אלא מייצגות מעמד, ואפשר להשתמש בהן גם עבור חברים טובים או אפילו אנשים מפורסמים שמרגישים אליהם קרבה. שוב, יחסי הכבוד האלו למבוגרים, נזירים ואפילו משפחות מבוססות, יכול לגרום לעיוות מסוים – הקלה בעונשים וריכוז כוח אצל אדם או משפחה שנחשבים "מכובדים במיוחד".
"מכירים את זה שתאילנדים אומרים לכם שהשם שלהם הוא 'טוי' או 'מארק'? כן, זה לא השם שלהם"
שאלות אישיות. מדי
השימוש במילים כמו "אח" או "אבא" עבור אנשים אחרים, הוא הדרך של התאילנדים להתייחס לכל העם כמשפחה אחת גדולה. זו גם הסיבה שאין כל כך מעצורים או עכבות בנושא שאלות פרטיות. לכן, אל תופתעו אם מישהו ישאל אתכם מה הגיל שלכם, אם יש לכם חברה תאילנדים, כמה אתם מרוויחים וכמה עלה לכם מוצר מסוים. כל השאלות האלו מגיעות ממקום מאוד מנומס. אף אחד לא מנסה להוכיח אתכם או להביך אתכם, זה עניין אמתי בחיים שלכם. בנוסף, זו דרך עבור השואל להבין מול מי הוא עובד, מה המעמד שלכם ואיך צריך לפנות אליכם. השאלה על הגיל היא טכנית יותר, כדי שאפשר יהיה לדעת אם לפנות אליכם כ"בוגר" או "צעיר".
נזירים התאילנד – מקבלים יותר כבוד מכולם
זה באמת השם שלך?
לסיום – תשובה לשאלה שאנחנו שומעים לא מעט: מכירים את זה שתאילנדים אומרים לכם שהשם שלהם הוא "טוי" או "מארק"? כן, זה לא השם שלהם, אבל זה גם לא שם שהם המציאו רק כי לכם קשה לבטא את השם התאילנדי שלהם. נדיר שתאילנדי יזדהה בשמו התאילנדי המלא, אפילו מול חברים. ההורים הם אלו שבוחרים את הכינוי לילדים, מיד אחרי שבוחרים את השם לילד. בדרך כלל אלו שמות קצרים מאוד וקלים לביטוי, ובדרך כלל אלו מילים באנגלית כמו "גולף", "בול", "ניק" ועוד.
