פסטיבל האוכל והפירות של קו צ'אנג (כל החודש)
בקו-צ'אנג, האי השני בגודלו בתאילנד (אחרי פוקט), נערך כמידי שנה פסטיבל האוכל והפירות. גידול פירות הוא העיסוק הנפוץ ביותר על פני האי, אחרי דייג, והתפוקה רבה. הפרי הייחודי והמעניין ביותר שתמצאו כאן, הוא הדוריאן המקומי. להבדיל מזנים אחרים של דוריאן, הזן המקומי מתאפיין בטעם מעט מלוח יותר ובריח חריף בהרבה. מלבד פירות שונים ומשונים שמעולם לא פגשתם לפני כן, במקום ייערכו גם תחרויות בין המגדלים, מסעדות מקומיות יציעו ארוחות פירות מיוחדות ותהיינה הופעות חיות בערבים. מומלץ להגיע באמצע החודש, ובשעות אחר הצהריים, כדי לא להעביר הרבה זמן בחום הכבד.
פסטיבל הטילים בון באנג פאי (11-13 במאי)
אנחנו מודים, מדובר על אטרקציה למיטיבי לכת. הפסטיבל Bun Bang Fai אמנם חשוב מאוד ומוכר מאוד בתרבות התאילנדית, אך המיקום שלו (פארק פאיה תאאן ביאסותון – Yasothon) לא מאוד נוח לתיירים. הפארק נמצא בחלק הדרום-מזרחי של תאילנד, ולתיירים לרוב אין מה לחפש שם. אם תצליחו להגיע, מצפה לכם חוויה בלתי נשכחת. למעשה מדובר על תחרות בניית ושיגור טילים שנמשכת שלושה ימים. הטילים הענקיים משוגרים ממבני עץ שנבנים במקום, ותפקידם להזכיר לאלים להוריד גשם שיצמיח את הגידולים באזור. על הדרך, תשמכו הרבה מאוד שירים ותראו הרבה מאוד טילים פאליים ופסלים גסים (האירוע כולו מקושר למיניות ופיריון של השמים והאדם). ביום האחרון, אחרי שיגור הטילים והכרזה על מנצח, המסורת דורשת לצלול לשלוליות בוץ ולהתכסות בו לחלוטין, כדי לחגוג את שפע המים.
מרתון הואה-הין (13 במאי)
חשבתם שרק בתל-אביב סוגרים את הכבישים ומאמללים את התושבים בשביל מלא אנשים שרוצים לרוץ המון? אז טעיתם. גם הואה-הין הולכת בדרכן של ערים גדולות ברחבי העולם, ומארחת מרתון בינלאומי משלה. משתתפים מכל העולם יגיעו כדי להתחרות על המקום הראשון, וגם אתם יכולים להצטרף (תמורת 1,200 באט). אם 42 קילומטרים מרגיש טיפה גדול עליכם (אנחנו לא מאשימים, אתם לא מכונית), תוכלו לבחור להתחרות במקצה החצי-מרתון. אם גם זה נשמע יותר מדי, תוכלו להשתתף במקצה ה-10 או 5 קילומטרים. אם גם זה נשמע לכם יותר מדי, יש בקו-צ'אנג פסטיבל אוכל שנשמע אחלה.
פסטיבל הג'אז הבינלאומי בהואה-הין (18-19 במאי)
ואם ריצת מרתון היא לא הדבר שיביא אתכם להואה-הין, רק מספר ימים לאחר המירוץ, ייערך בעיר פסטיבל הג'אז השנתי. במשך יומיים, יופעלו שתי במות (אחת לאמנים מוכרים ואחת שתתפקד בתור במה פתוחה לאמנים מקומיים), על חוף הים. בפסטיבל תוכלו ליהנות ממגוון להקות, נגנים וזמרים מכל העולם, לצד כמה כשרונות מקומיים שתשמחו להכיר, והכל על רקע חוף הים היפהפה ודוכני האוכל הרבים שיצוצו בו. ומה שהכי טוב – הכניסה חופשית לכולם!
חגיגת העלייה למקדש הדוי-סוטפ (29 במאי)
זוכרים את מקדש דוי סוטפ בצ'יאנג מאי? זה המקדש שנמצא על ראש ההר. זה שכדי להגיע אליו, צריך לנסוע כ-45 דקות בדרכים עקלקלות ותלולות, ואז לטפס עוד כמה מאות מדרגות כדי להגיע לצ'די הענק. אז מדי שנה עולים אלפי מקומיים ונזירים אל ראש המקדש, כדי להקיף אותו ביחד שלוש פעמים, בזמן שהם שרים שירים ומחלקים חטיפים. הטיול הקטן אל ראש המקדש לא כולל כלי רכב, ואורכו בסך הכל כ-13 קילומטרים, אז פנו לכם את היום. למעשה, העלייה לרגל נעשית לכבוד חג ה"ויסקה בוחה" (ראו פרטים נוספים למטה), ומדובר על אירוע צבעוני ושמח מאוד. אם מעניין אתכם לראות את התרבות התאילנדית מקרוב, בלי התערבות מערבית ועם כמות מזערית של תיירים, כדאי להצטרף למסע, גם אם לא לכולו.
Viskha Bucha – ויסקה בוחה (29 במאי)
ויסקה בוחה נערך מדי שנה בירח המלא הראשון שאחרי החודש "ויסאקה" בלוח השנה ההודי. זהו החג הבודהיסטי החשוב ביותר והוא מציין את הולדתו, הארתו ולכתו של בודהה. בכל רחבי הממלכה תוכלו לראות התקהלות גדולה מהרגיל במנזרים. תושבים רבים ינצלו את היום כדי להביא למקדשים ולנזירים פרחים ומנחות שונות, להשתתף במדיטציה קהילתית ולהקשיב לדרשות. בערב, חפשו את טקסי הדלקת הנרות שמציינים את מותו של בודהה. במקדשים מרכזיים, ילכו המאמינים שלוש פעמים סביב המקדש, לציון "היהלום המשולש של הבודהיזם" – אחד: בודהה, שתיים: תורתו, שלוש: הנזירות. היום נחשב לחג לאומי ועסקים רבים יהיו סגורים לרגל החגיגות.
