אין מה לעשות, לפעמים הדבר שאנחנו הכי רוצים לעשות, הוא גם הדבר שעדיף שלא נעשה. בין אם במודע ובין אם בתום לב, יש מספר אטרקציות בתאילנד שחוטאות לצו המוסר, לעתים יותר ולעתים פחות. בזמן שלפני מספר שנים הייתם יכולים למצוא המלצות של לשכת התיירות של תאילנד (TAT) על טיולים על גב פילים, היום תמצאו בעיקר גינויים ובקשות חוזרות להימנע מטיולים שכאלו. אז רק כדי שלא תוגלו להגיד שלא ידעתם, נעזרנו בלשכת התיירות של תאילנד בישראל, וערכנו את רשימת האטרקציות שכדאי לוותר עליהן.
הוא לא שואג, כפרה, הוא מפהק
תמונה עם נמר
אתם מכירים את התמונה הזו, פשוט כי לכל החברים שלכם יש אותה בפייסבוק (ואולי גם לכם): איש מחייך ליד נמר קשור. הנמר הזה במקרה מפהק? זה הגיוני, כי רובם מסוממים יותר מהתיירים שבאים לבקר אותם. בין אם אתם מצטלמים עם נמרים בגן החיות או אפילו במקום עם שם קליט כמו מקדש הנמרים (שלפני שנתיים, בפשיטת משטרה, נמצאו בו 40 גופות של נמרים מוחבאים במקפיא), אתם תורמים להתעללות בבעלי החיים המלכותיים האלו. כדי שיוכלו להצטלם אתכם, הנמרים מסוממים לאורך כל היום, נעשה בהם סחר בכל המדינה, מתאכזרים אליהם כדי למתן את אופיים ונועלים אותם בכלובים קטנטנים כשהתיירים לא בסביבה. אם יש לכם חיבה לחיות האלו, עדיף שלא תבואו לבקר אותן. אגב, אותו כנ"ל גם לגבי חוות קרוקודילים, נחשים או קרקסים מקומיים. אם החיה לא מעבירה את היום שלה באכילה, שינה ורביצה – כנראה שמשהו שם לא כשורה, ואתם לא רוצים שום חלק בזה.
האם היא מכינה שמיכה או מזכרות לתיירים? מי יודע
ביקור אצל שבט ארוכות הצוואר
נכון, הרבה פעמים משווקים את הטיול הזה לתיירים בתור תרומה לנשות הכפר. לעומת זאת, השבטים המבודדים בצפון תאילנד זכו בשנים האחרונות לעלייה כה גדולה בתיירות, עד שהם מאבדים את פרטיותם והופכים למפעלים קטנים לייצור מזכרות ותמונות עם תיירים. בנוסף, רוב הסיורים לא מעבירים כסף לכפר, מה שהופך את כל העניין למאוד אנוכי. ניתן להגיע לבקר את השבטים באמצעות טיולים פרטיים, קטנים ומצומצמים מאוד, שיוצאים בתדירות נמוכה. תוכלו לזהות אותם לפי ההמלצות הרבות, העדויות לגבי העברת כספים לכפר ולפי העובדה שתבלו בכפר יותר ממספר שעות, כדי להכיר אותו מקרוב.
אתם נהנים, הפיל… קצת פחות
לרכב על פיל
אבל באנו עד לתאילנד כדי לרכב על פיל. אנחנו יודעים, אנחנו יודעים. אבל הפיל, למרות גודלו, סובל מאוד כשאתם עולים לו על הגב. למעשה, לפילים יש גב רגיש מאוד ומשקל של כמה כשרות קילוגרמים יכול לגרום לו לנזק בלתי הפיך (שלא לדבר על מסע דרך הג'ונגל עם מושב ברזל ושלושה מבוגרים). אם אתם רוצים להתקרב לענקים האלו בצורה מבוקרת וידידותית באמת, בקרו באחת מחוות השיקום הרבות שקיימות ברחבי תאילנד. כך תוכלו ללטף, לרחוץ ולהאכיל כמה שתרצו, והכל למען מטרה טובה.
בואו תשאירו את האלמוגים לדגים
לשמור מזכרות מהים
בתאילנד יש חופים עוצרי נשימה ואתרי צלילה מהיפים ביותר בעולם. כל כך יפים, שלעתים מפתה לקחת מזכרת הביתה. אך נוכחות גדלה והולכת של תיירים מסבה לשוניות האלמוגים נזקים כבדים. בעשר השנים האחרונות, נחרבו חלקים נרחבים משוניות האלמוגים – במקומות מסוימים עד 80% מהחיים הימיים נעלמו לחלוטין. אם אתם צוללים (שנורקלים או מכשירים), זכרו שאסור לעמוד על האלמוגים או לגעת בהם, ובוודאי שלא לתלוש אותם או לקחת אותם אתכם. שימו לב שבזמן האחרון גם המשטרה התאילנדית מקפידה יותר על הנושא, ואם יימצא כוכב ים מסכן במזוודה שלכם, תצטרכו להסביר את זה לרשויות. אם אתם רוצים להצטרף לצד שעוזר, דעו שישנם ארגונים שיאפשרו לכם להתנדב לטובת שיקום השוניות וניקוי החופים בתאילנד.
הכוונה טובה, רק תוודאו שהיא מגיעה לאנשים הנכונים
להתנדב בבית ספר\חווה\כפר
יש הרבה מאוד הזדמנויות לעשות הרבה טוב בתאילנד אם אתם מוכנים לתת את הזמן שלכם. לעומת זאת, במדינות עניות יחסית כמו תאילנד, יש סיכוי לא מבוטל שהמקום שבו בחרתם להתנדב לא נקי כפיים כמו שהוא עשוי להיראות. בתי יתומים מסוימים, למשל, מעודדים תיירים להתנדב עבורם בתמורה לתשלום, אך מיועדים להפקת רווחים. לא רק שאתם שופכים את הזמן והכסף שלכם על תרמית, אלא שהתופעה הזו גורמת למשפחות במצוקה להיפרד מילדיהם ולשלוח אותם "לעבוד" בתור יתומים במוסדות מפוקפקים שכאלו. אם אתם באמת רוצים לעזור, וודאו מראש את האמינות של המקום. זה נכון גם לגבי חוות שיקומיות לפילים וכלבים וגם לגבי כפרים שמציעים Homestays (אירוח ביתי). עשו את עבודת התחקיר שלכם, שאלו גולשים אחרים והתייעצו עם לשכת התיירות של תאילנד בישראל מראש בשביל להיות בטוחים.
פספסנו משהו? ספרו לנו בתגובות.
