אנחנו לא רוצים לצאת צקצקנים מדי, כן? אבל אם יש דבר אחד שאתם רוצים להימנע ממנו בתאילנד, זה סמים. כל סוגי הסמים. בארץ, בדירה שלכם, אנחנו האחרונים שנגיד לכם מה לעשות. הימים שלכם ארוכים, הלילות שלכם קצרים, אף אחד לא יסתכל מה נכנס לכם לסיגריה. אבל ברגע שאתם נכנסים לממלכה (אתם וכל התיקים והמזוודות שלכם), תשאירו את העולם הזה מאחוריכם עד שתשובו לארץ. ולא, הכתבה הזו לא מתייחסת לנוטלי הסמים הקשים. מריחואנה נחשבת לסם מסוכן ביותר בתאילנד, והעונשים על החזקה ושימוש בה נאכפים בהתאם. אז שימו בצד את הוויד, הג'וינט, הספליף, הבוף והצינגלה ותלמדו משהו על הספקטרום השלילי של לגליזציה.
לא מאוד קשה להתארגן – אבל מאוד לא מומלץ
קודם כל, כדאי לדעת שלא מאוד מסובך להתארגן בתאילנד על סמים. בתאילנד צריך איש קשר פה ושם, אבל בדרום ובאיים במיוחד פשוט מאוד למצוא ג'ויינטים, ולא רק מאנשים מפוקפקים פה ושם – אלא ממסעדות מוכרות (כן, אנחנו יודעים שהייתם באמסטרדם-בר, כמה יוצא דופן מצדכם). ההיצע קיים והמחירים זולים (ג'וינט במסעדה עולה לרוב בין 200 ל-300 באט לג'וינט מגולגל, ומקומי ישלם בערך מאה שקלים ל-30 גרם מקומיים, או 250 שקלים לגרם מיובא). השמועה אומרת שהעסקים שמוכרים ג'וינטים עושים את זה בידיעת המשטרה ושיתוף פעולה איתה (כלומר – שוחד). גם אם זה נכון, לעולם לא תדעו מתי המשטרה החליטה שהיא מעדיפה לעשות יותר כסף מקנסות, מתי קצין כלשהו החליט להפסיק את שיתוף הפעולה או איזה שוטר הריח את הריח הלא נכון בזמן הלא נכון. בנוסף, לעתים סוחרי סמים מקומיים עושים יד אחת עם המשטרה, גוזרים עליכם קופון נדיב, מוכרים לכם ואז מסתובבים ומלשינים לשוטר שמחכה מעבר לפינה.
כן, אנחנו יודעים שאתם מזהים – אמסטרדם בר
בעיה נוספת, מלבד העובדה שדי קל להשיג סמים, היא שכמעט כל המקומיים עושים אותם. בנגקוק לא מאוד שונה מתל-אביב, וסצנת הלילה עמוסה בוויד, קוקאין, MDMA, קטמין ועוד רבים וטובים. שימו לב, לעומת זאת, שיש הבדלים מהותיים בין החוק הכתוב (שמתייחס למקומיים בלבד), לבין החוק שכבר נגזר בעבר על תיירים שנתפסו עם סמים (פירוט בהמשך). סמכו עלינו, אין סטלה בעולם ששווה לכם מאסר של 25 שנים בכלא תאילנדי או אפילו הוצאה להורג.
"אחרי שנתפס סוחר ב-200 כדורי אקסטזי בפטאיה, לאנס וויטמור האנגלי בן ה-27 הורשע ונשפט ל-50 שנים בכלא קלונג-פרם"
אז מה החוק התאילנדי אומר? כאמור, החוק הזה מתייחס למקומיים בלבד, ועבור תיירים הוא ישמש כבסיס שעליו יתווספו האשמות ועונשים. החזקה של עד 10 קילו מריחואנה למטרת סחר: בין שנתיים לעשור בכלא, וקנס של בין 40 ל-200 אלף באט; החזקה של כל כמות מריחואנה או קוקאין למטרת שימוש עצמי: 5 שנות מאסר וקנס של עד 100 אלף באט. החזקת אסיד (LSD) לשימוש עצמי: מאסר של שנה עד עשור, וקנס שבין 20 ל-200 אלף באט.
תמונת אילוסטרציה של מלא דברים שלא בא לכם ששוטר ימצא עליכם
אז מה קורה לתיירים שנתפסים עם סמים? הנה כמה דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות: אחרי שנתפס סוחר ב-200 כדורי אקסטזי בפטאיה, לאנס וויטמור האנגלי בן ה-27 הורשע ונשפט ל-50 שנים בכלא קלונג-פרם. בית הסוהר קלונג-פרם נחשב לאחד מבתי הסוהר עם התנאים הקשים בעולם. וויטמור עוד כלוא בקלונג-פרם, שנודע באלימות שבו. אביו סיפר שהוא נאלץ לישון על רצפת בטון, עם עוד 70 אסירים בתא שנועד ל-20, ושהארוחה היחידה ביום היא אורז מקולקל עם ראשי דגים. האירי קירן בארי נתפס בשנה שעברה עם כמעט קילו של מריחואנה בצ'יאנג מאי על ידי שוטר סמוי שביקש ג'וינט. דינו עוד לא נגזר, אבל אם יורשע – יישפט ל-50 שנים בכלא. המקרה הקיצוני ביותר התרחש לפני כשלושים שנה, אז נתפסה האוסטרלית נולה בלייק כשהיא מנסה למכור שמונה שקיקי קוקאין. היא הורשעה ונשפטה לעונש מוות בירייה. לאחר עתירות רבות, העונש הופחת למאסר עולם. כעבור 11 שנים בקלונג-פרם, זכתה לחנינה מלכותית ושוחררה לאוסטרליה.
בית הכלא קלונג פרם – מככב ברשימת "מקומות שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם"
אם נתפסתם, אין יותר מדי מה לעשות. סיפורי מטיילים מספרים שלעתים לשחד את השוטר עובד, בסכום של לפחות 500 דולר (מה שאנחנו ממש לא מעודדים, פשוט כי יכולים להוסיף "נסיון שוחד" לרשימת העבירות שלכם). אין הרבה דברים שיעזרו לכם עכשיו. צרו קשר עם השגרירות, עם ההורים שלכם, עם כל חבר שלמד עריכת דין ותתפללו לצאת מהר. נשבעים, עדיף לכם בלי, לפחות בזמן שאתם כאן.
