נהוג לחלק את תאילנד לשלושה חלקים עיקריים: המרכז (והכוונה היא, מבחינה תיירותית, בעיקר לבנגקוק, קנצ'נבורי, איוטאיה, רצ'בורי, לופבורי והאזור), הצפון (שבירתו המוכרת היא צ'יאנג מאי, ויעדים בולטים בו כוללים גם את פאי וצ'יאנג ראי) והדרום (שם אנחנו מכירים בעיקר את האיים ששמם הולך לפניהם). אבל בתאילנד יש הרבה יותר מהמרכזים האלו, וכמו בכל מקום – הדברים המיוחדים באמת לא נמצאים במרכז. במדור "בין לבין", נאתר עבורכם את הערים, השכונות והמחוזות המעניינים ביותר, שלא תמצאו במרכז העניינים. ונתחיל עם העיר המרכזית ביותר בצפון-מזרח תאילנד, ששמה זהה למחוז שבמרכזו היא עומדת – אודון תאני (Udon Thani)
שילוב של מקומי ומערבי, וביניהם דוכנים מוכרים
"אם תבקרו בפארק ההיסטורי פו-פרה-באט (Phu Phra Baht) תוכלו לראות עקבות דינוזאורים שנשתמרו באופן יוצא דופן, ציורי מערות עתיקים ומבנים בודהיסטים מהעת העתיקה"
המחוז מתעסק בעיקר בתעשיה, ולכן נחשב לפחות סקסי בעיני תיירים. אבל גם בלי פארקים גדולים או קניונים משווקים היטב, האוצרות הטבעיים שאפשר למצוא באודון שווים את הנסיעה. אודון ממוקמת במרחק 560 קילומטרים מבנגקוק. מומלץ להגיע אליה ברכבת לילה או בטיסה פנימית של כשעה (שאם תזמינו אותה עד כחודש מראש, עשויה לעלות לכם פחות מ-30 דולר). בתכנון המסלול שלכם, כדאי למקם את אודון לפני העלייה לצ'יאנג מאי ולמחוז הצפוני, או לפני יציאה ללאוס (שהמחוז אודון תאני נושק לו).
את זריקת המרץ שלה, העיר השקטה הזו קיבלה במהלך מלחמת וייטנאם, אז צבא ארה"ב שיתף פעולה עם הצבא התאילנדי והקים בסיס משותף באודון. לאחר המלחמה, וטרנים אמריקאים רבים בחרו להישאר לגור בעיר, והם אלו שאחראים על חיי הלילה הסוערים והמגוונים שניתן למצוא כאן.
"אם הגעתם עד הלום, כדאי שתדעו שיש אטרקציה אחת כל-כך מיוחדת, שרק עבורה שווה להגיע לאודון, וכל השאר בונוס: אגם נונג האן"
אבל העבר המעניין באמת של אודון, לא התרחש לפני מספר עשרות שנים, אלא לפני ה-4,000 שנים. בעיר התגלו עדויות ארכאולוגיות שמראות כי התקיימו בה אחת מהציוויליזציות הראשונות של עידן הברונזה. העיר הפכה להיות מוקד משיכה לארכאולוגים מכל העולם, ואם תבקרו בפארק ההיסטורי פו-פרה-באט (Phu Phra Baht) תוכלו לראות עקבות דינוזאורים שנשתמרו באופן יוצא דופן, ציורי מערות עתיקים ומבנים בודהיסטים מהעת העתיקה. מקום טוב לראות עוד ממצאים שכאלו, וגם לקבל עליהם הסבר מקיף ומרתק, הוא האתר הארכיאולוגי באן-צ'יאנג (Ban Chiang), במרחק 50 קילומטרים מהעיר. בשביל קמפינג וטיולים עצמאיים בטבע, ארזו את עצמכם וסעו ארבעים קילומטרים לפארק האקולוגי פו-פוי-לום (Phu Foi Lum).
ממצאים ארכיאולוגים במוזיאון המאובנים והדינוזארים שבעיר.
העיר עצמה שמרה על האופי השקט במהלך היום. תוכלו להעביר בה כמה שעות בנעימים בפארק נונג פראג'אק הגדול והיפה, ומשם כדאי לבקר במוזיאון אודון-תאני, רק בשביל המבנה היפהפה שבו הוא נמצא, וכמובן שגם עבור התערוכות המתחלפות שבו. כאמור, העיר מתעוררת באמת בלילות הארוכים. תוכלו למצוא כאן שילוב מעניין של ברים מקומיים לחלוטין, לצד כאלו שמנוהלים על ידי זרים (מערביים שגרים בעיר) ופונים בעיקר למערביים אחרים. יש כאן מסעדה אוסטרלית מסורתית, בר אירי שהוא גם מבשלה, ומועדון שמשלב להיטי פופ וטראנס עם מוזיקת פופ תאילנדית, ומנוהל על ידי די-ג'יי אמריקאי עם די-ג'יי תאילנדי. בין כל אלו תמצאו את הדוכנים המוכרים והאהובים, ולצדם, ברוב המקרים, שורות של ברי קריוקי.
כל עוד לא באתם ביום האהבה, מחכה לכם מחזה מדהים
אם הגעתם עד הלום, כדאי שתדעו שיש אטרקציה אחת כל-כך מיוחדת, שרק עבורה שווה להגיע לאודון, וכל השאר בונוס. במרחק 50 קילומטרים מהעיר, ממוקם אגם נונג האן (Nong Han). במבט ראשון, האגם נראה רגיל לחלוטין, רגוע ושקט. אבל שייט קצר של כעשר דקות על גב אחת מסירות העץ שעוגנות לחופיו יגלה לכם את הקסם האמתי של האגם – אלפי פרחי לוטוס צפים בצפיפות מדהימה על פני המים, הופכים אותו לורוד לחלוטין עד האופק הבלתי-נראה. העונה הטובה ביותר להגיע לכאן היא בין דצמבר לפברואר, אז הפריחה בשיאה. אם אתם מתכננים להגיע לשייט, בואו כמה שיותר מוקדם (באזור שבע בבוקר), מאוחר יותר, החום גורם לפרחים העדינים האלו להיסגר. לאחר השייט שלכם תוכלו לבקר באחת המסעדות באזור, שמתמחות בסלטים ומנות גריל שמבוססות על גזע הלוטוס. חשוב לציין שלהגיע לכאן ביום האהבה ובשבוע שלפניו משמעותו התאבדות תיירותית. האגם השקט הופך להיות מוקד משיכה למקומיים מכל תאילנד ותיירים מכל העולם. עדיף לגלות את הקסם הזה בזמן ובקצב שלכם, בכל זמן אחר.
