בדיחה מוכרת בקרב מטיילים במזרח, אומרת שאי אפשר באמת למצוא מוצרים מקוריים בשום מקום. גם אם אתם בטוחים שקניתם תיק של גוצ'י בדוכן ההוא, ואפילו שילמתם לא מעט כסף – יכול להיות שקניתם תיק מאיכות מצוינת של חברת בוצ'י. באופן כללי, אם מותגים יקרים הם התשוקה שלכם, אנחנו תמיד ממליצים לשמור את המשאבים שלכם לקניונים הגדולים ולחנויות הרשמיות. זה עוד פשוט וברור מאליו, אבל לא סתם אומרים שהזיופים בתאילנד הגיעו לדרגת אמנות. מקומות רבים מציגים את עצמם כמשווקים מורשים ומוכרים זיופים של מוצרי קוסמטיקה, חלקי חילוף ואפילו מאכלים של מותגים מוכרים. בזמן שחולצה מזויפת תהיה באיכות פחות טובה וחראם על הכסף, לאכול חטיף מזויף שאין לכם מושג איפה הוא יוצר, זה קצת פחות נחמד.
מישהו רוצה חטיף טמבורין? מישהו?
כנראה שרמת האמנות של הזיוף עלתה בשנים האחרונות, כי עכשיו ניתן למצוא את הזיופים הבולטים ביותר מוצגים במוזיאון. "מוזיאון הזיופים" הוא למעשה משרד עורכי דין גדול במרכז בנגקוק. את שירותי המשרד שוכרות חברות ענק בינלאומיות, כדי שימצאו ועצרו את הפצתם של זיופים. כל אחד מ-4,000 הפריטים השונים המוצגים במוזיאון שימשו במקור ראיות בתביעה נגד מפיצי הזיופים (וגם אלו הם רק שליש מכמות הזיופים שאינם מוצגים לראווה). תוכלו לראות כאן זיופים מוצלחים יותר ופחות של בגדים, נעליים, שעונים, משקפיים, מוצרי קוסמטיקה, אלכוהול, סיגריות, מכשירים אלקטרוניים ומה שמוגדר כאן "שונות" (כי לא נעים לספר על קטגוריית "צעצועי מין").
"עלויות אכיפת החוק מעלות את מחיר המוצרים המקוריים, ועולות הון למשלמי המיסים התאילנדיים – מחיר שמתגלגל בסופו של דבר אל התיירים"
המדריך שלכם הוא למעשה אחד מעובדי המשרד, וישמח לספר לכם את הסיפורים שמאחורי חלק מהזיופים (כמו למשל על תפיסת 150 אלף זוגות נעליים בגבול). המוזיאון מציג את האוסף הגדול ביותר בעולם של זיופים, ומעריך שכ-95 אחוזים מכלל הזיופים בתאילנד מגיעים מסין. המדריך שלכם גם יספר לכם איך להבחין בזיופים, גם המדויקים ביותר, כדי שלא יעבדו עליכם (ידעתם שבשעון-מחשבון מקורי של קסיו אין כפתור CE?). חלק מהזיופים כל כך מוצלחים, למעשה, שהם מוצבים לצד המקור ולידם מצוין G עבור מוצר מקורי (Genuine), ו-F עבור זיוף (Fake).
עובדה מעניינת: גם אחד מהמבקרים האלו מזוייף
על הדרך, המדריך שלכם יעשה כמיטב יכולתי לשכנע אתכם שלקנות זיופים זה רע מאוד, ולא רק לחברות הגדולות כמו שאנחנו נוטים לחשוב. עלויות אכיפת החוק, של משרדים כמו אלו, מעלות את מחיר המוצרים המקוריים ועולות הון למשלמי המיסים התאילנדיים – מחיר שמתגלגל בסופו של דבר אל התיירים, שנדרשים לשלם יותר על שירותים שונים. זה עוד כלום לעומת הסיכון שבצריכת מזון מזויף, שלא עבר אישורי בריאות כלשהם לפני שהגיע לחנויות השונות, לעתים אף בלא ידיעתם של המוכרים!
בחיים לא הייתם עולים על זה לבד
צריך לזכור שהמוזיאון הוא בראש ובראשונה משרד עורכי דין גדול ומתפקד (Tilleke & Gibbins). רוב הביקורים פה נעשים על ידי סטודנטים או קבוצות מאורגנות. פרטיים יכולים לבקר במקום בימי שני משעה שתיים או בימי חמישי משעה עשר בבוקר. יש להתקשר ולקבוע ביקור לפחות יממה מראש בטלפון: 66-2653-5555. המוזיאון ממוקם בבניין בשם Supalai Grand Tower בקומה ה-26 (דרך ראמה השלישי 1011). הדרך הטובה ביותר להגיע היא במונית. אין תחנות רכבת קרובות מדי, ועדיף לא להסתבך. לא סתם אנחנו קוראים למקום הזה פנינה חבויה.
